עונאללה נ' מע"מ נצרת - פסקדין

פסק דין

רקע

1.המשיב הוציא שומות בגין עסקות מקרקעין שונות שעשה המערער בשנים 2000 עד 2004, עסקות עליהן לא דיווח המערער למשיב משום גרסתו, לפיה העסקות לא נעשו על ידו כ"עוסק" במקרקעין, כי אם כאדם פרטי שמכר את מקרקעיו. השגה שהגיש המערער נדחתה. מכאן הערעור, והמחלוקת שבמרכזו – האם במכירת המקרקעין בהם עסקינן עשה המערער כ"עוסק", אם לאו.

המסגרת הנורמטיבית

2.סעיף 1 לחוק מס עדך מוסף, התשל"ו-1975 ("החוק") מגדיר:

" "עסקה" – (1) מכירת נכס... בידי עוסק במהלך עסקו..."

ועוד מגדיר סעיף 1 לחוק:

" "עסק" – לרבות מקצוע או משלח יד."

מכאן, אם אדם מוכר מקרקעין במהלך עסקו, חייבת המכירה במע"מ.

3.הגדרתו הלקונית של המונח "עסק" בחוק מע"מ הזמינה את בתי המשפט לקבוע מבחנים למיניהם, שיסייעו במתן תוכן לתיבה. בע"א 569/81 מנהל מע"מ נ' אביגדור מושב עובדים, פד"י לט(1) 738, 742 (1985) קובע בית המשפט העליון:

"באין הגדרה בחוק, הנותנת משמעות מיוחדת למונח "עסק", יש לפרש מונח זה במובנו הרגיל והמקובל וליישמו על הפעילות הנדונה תוך שימוש במבחן ההיגיון והשכל הישר... בדרך זו נגיע למסקנה, כי המונח "עסק", במובנו הרחב, יש לו משמעות כלכלית. אך פעילות תרבותית או חברותית ופעילות בידור וספורט, שאין להן כל שימוש או מטרה כלכליים, אינן עסק."

4.בית המשפט העליון החיל על המונח "עסק" את המבחנים השונים שהתפתחו בפסיקה בקשר עם פקודת מס הכנסה, אודות ההבחנה שבין הכנסה מעסק לבין הכנסה ממקורות אחרים, קרי הכנסה פירותית לעומת הכנסה הונית (ע"א 111/83 אלמור לניהול ונאמנות בע"מ נ' מנהל מע"מ, פד"י לט(4), 1 (1985)). בתוך כך נפסק, כי טיבו ואופיו של הנכס עשוי להצביע על אופיה של הפעילות הנעשית בו. ככל הנוגע למקרקעין, פעילות בהם מתאפיינת כפעילות השקעתית. מאידך, ככל שהיקף העסקות נרחב יותר, מעיד הדבר על אופי עסקי של הפעילות. השבחת הנכס הנמכר לקראת מכירתו מעידה על פעילות עסקית-פירותית. תדירות גבוהה של הפעילות בנכסים מן הסוג המדובר (רכישה וקניה) תומכת במסקנה בדבר אופי עסקי של הפעילות. החזקת הנכס הנמכר בידי הנישום תקופה קצרה (בהתחשב באופיו של הנכס הנמכר) מעידה על פעילות עסקית. בקיאותו של הנישום בתחום הפעילות בו מדובר, מבנה ארגוני כזה או אחר המשמש אותו בפעילות זו, כל אלה תומכים במסקנה בדבר אופי עסקי של פעילותו. ועל כל אלה יש לראות נסיבות שונות הסובבות את המקרה המובא להכרעה, שמא יש בהן כדי לתמוך במסקנה האחת או האחרת, חרף המסקנה העשויה להיגזר מתוך יישומם של המבחנים למיניהם (לסקירה מקפת של הפסיקה ראו נא פסקה 19 לפסק הדין ב-ע"ש (מחוזי ת"א) 449/98 הצלחת יחזקאל בע"מ (בפירוק מרצון) נ' מנהל מע"מ, תקדין, 2005).

העובדות הצריכות לענייננו

5.משנת 1976 רשום המערער כ"עוסק" במע"מ, כאשר משך השנים הוא שינה את סיווגו, בין היתר בתחום האלומיניום ובתחום קבלנות כללית ועבודות בניין.

מתחילת שנות התשעים למאה שעברה החל המערער קונה ומוכר מקרקעין בהיקף נרחב, ובתוך כך ביצע עסקות חליפין עם מינהל מקרקעי ישראל והימנותא, ואנשים פרטיים רבים מספור. הפירוט המלא של עסקותיו נפרש בתצהירו של נציג המשיב, מר שמעון נזרד (טבלה צבועה). בתוך עסקות אלה ניתן לראות שלושים עסקות רכישה בתמורה בין השנים 1992 עד 1995, כאשר חלק נכבד מהקרקעות הללו מכר המערער בהמשך למינהל ולהימנותא, חלקן העביר לחברה אותה הקים, "קבוצת עונאללה" שמה, וחלקה אחת העביר לכלתו, אשת בנו. נוסף על כך ביצע המערער ארבע עסקות חליפין עם המינהל, בקרקעות המצויות בסביבת הישוב עדי, אותן רכש בשעתו מאת אנשים פרטיים שונים. בתמורה לעסקות החליפין קיבל המערער קרקעות בנצרת ובאכסאל. בשנת 2000 עשה המערער עסקת חליפין עם חברת הימנותא, במסגרתה מסר קרקעות באזור עדי ומשגב, אותן רכש בשעתו מאת אנשים פרטיים שונים. תמורת עסקת החליפין הוא קיבל קרקעות בנצרת.

נוסף על אלה ביצעה "קבוצת עונאללה" עסקת חליפין עם הימנותא.

במהלך שנות ה-90 למאה החולפת, ועד לשנת 2005, עשה המערער 23 עסקות מקרקעין, בהן מכר לאנשים פרטיים חלקות מקרקעין. נוסף על אלה עשה המערער 12 עסקות עם "קבוצת עונאללה".

6.עשרות העסקות אותן עשה המערער במהלך השנים הקיפו עשרות דונמים של קרקע, ותמורתן עמדה על מיליוני ₪ רבים.

7.מתוך כלל העסקות הללו – עניינו של ערעור זה בעסקות שנעשו בשנים 2000 עד 2005, ביחס אליהן הוציא המשיב את שומתו, שהמס בגינה עמד על סך של 864,943 ₪.

דיון